בריונות מובילה להתאבדות טרגית של ילד בן 11

בריונות מובילה להתאבדות טרגית - מכתב הפרידה של דייגו
בריונות מובילה להתאבדות טרגית - מכתב הפרידה של דייגו. דייגו החליט להשאיר מכתב התאבדות להוריו.
בריונות היא מציאות בחברה. הצעד הראשון להילחם בו הוא ההכרה שזה יכול לקרות לכל אחד בכל גיל.

היום, נרצה שתחשוב על סיפור עצוב: זה של דייגו, ילד בן 11 ממדריד (ספרד) שהחליט לשים קץ לחייו ב-14 באוקטובר 2015. הסיבה? בריונות מובילה להתאבדות טרגית.

למרבה הצער, בחברה של היום, אנשים רבים בכל הגילאים סובלים או סבלו מהצקות או הטרדה. משהו שללא ספק משפיע על חייהם, הן פיזית והן פסיכולוגית.

כולנו יודעים מהי בריונות ומה ההטרדה הפיזית והפסיכולוגית הזו עושה לחייו של אדם צעיר. אבל... איך יכול היה ילד קטן להיות מסוגל לקבל את ההחלטה הזו? יתר על כן, במצבים אלו לא רק שהתשומת לב שלנו מופנית לאובדן חיים צעירים כל כך, אלא היא גם גורמת לנו לתהות אם בית הספר עצמו או שירותי הרווחה חשו שמשהו לא בסדר.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם לאחרונה דו"ח שחשף כי מדי שנה מתאבדים ברחבי העולם כ-600,000 צעירים בין הגילאים 14 ל-28. לפחות מחצית מהמקרים הללו נובעים מהטרדה או בריונות.

זו טרגדיה חברתית. עלינו להבין זאת טוב יותר כדי ליישם אסטרטגיות למניעתו.

בריונות והתאבדות טראגית של ילד קטן ומיוחד

דייגו התגורר בלגאנס, שכונה במדריד שבה בילה את 11 שנות חייו. הוא לא רצה ללכת רחוק יותר, הוא לא רצה להתבגר. הילד רק רצה להשתחרר מסבלו, מההתקפות והלחץ שחווה בבית ספרו.

ולכן החליט לזרוק את עצמו ממרפסת ביתו בקומה החמישית.

חלקם עשויים לחשוב שהתאבדות היא מעשה פחדני שמתבצע על ידי אלה שאינם יודעים כיצד להתמודד עם קשיי החיים. עם זאת, האמת היא שלאף אחד אין את הזכות להעניש או לבקר את הבחירות שמישהו עושה במצב כזה.

אבל במקרה הזה, יש לנו ילד ומציאות המצב מקבלת גוון רציני מאוד. עד כדי כך, שהוריו של דייגו החליטו לפרסם את מכתב ההתאבדות שבנם עזב ולהציג את התיק לנשיא קהילת מדריד ולשר החינוך.

אנו ממליצים לקרוא: טורפים רגשיים וכיצד להימנע מהם

הסיפור של דייגו, תלמיד טוב שלא רצה ללכת לבית הספר

דייגו קיבל ציונים טובים, היה תלמיד טוב והוריו היו גאים בו. אמו הסבירה שלפעמים כשהיא אוספת אותו מבית הספר, הוא היה עוזב בחיפזון. הוא היה רץ כדי לברוח ממשהו או ממישהו.

הוא נראה שמח רק כשהגיע הקיץ והוא יכול היה להישאר בבית, חופשי מהכיתות בבית הספר שלו בלגאנס.

בריונות מובילה להתאבדות טרגית
בריונות מובילה להתאבדות טרגית.

הוריו גם זוכרים את ארבעת החודשים שבהם היה אילם. לדברי הרופא שלו, אילמתו העצבים של דייגו נגרמה ככל הנראה ממשהו שהשפיע עליו בצורה קשה.

  • משפחתו מעולם לא ידעה ממה הוא כל כך מפחד או איך נראים חייו בכיתה
  • בית הספר שבו החלה החקירה הודיע שהילד מעולם לא הראה סימנים לבעיה ומעולם לא דיווח על תקריות

מה שנותר ברור הוא שלפעמים המשאבים של בית הספר אינם מספיקים כדי לזהות התעללות. אבל אפשר לראות ולהרגיש עצבות של ילד. למרות שהמורים ועמיתיו שלו ראו ושמעו זאת. אבל הם שתקו.

עם זאת, עד היום לא נמצא איש אחראי למותו של דייגו והסיבה לא נחקרה. מעל לכל, הוריו רוצים שהעולם יידע את ההשלכות החמורות של בריונות, ההצקה שגבתה את חיי בנם.

בריונות מובילה להתאבדות טרגית - מכתב הפרידה של דייגו

דייגו החליט להשאיר מכתב התאבדות להוריו. הוא השאיר פתק על אדן החלון מהמקום שבו קפץ שאמר: "תראה את לוצ'ו".

לוצ'ו היה הפוחלץ האהוב עליו.

הוא הואשם בשמירת המילים האחרונות בחייו של בן 11 האומלל שנפרד מהוריו בצורה בוגרת, מעוררת הערצה ורגשית. כי דייגו היה, ללא ספק, ילד מיוחד.

מה שכתב הילד לפני התאבדותו הטרגית

אבא, אמא, 11 השנים האלה איתך היו ממש נהדרות ולעולם לא אשכח אותן ולעולם לא אשכח אותך. אבא, לימדת אותי להיות אדם טוב ולקיים את ההבטחות שלי, וגם שיחקת איתי הרבה. אמא, טיפלת בי הכי טוב ולקחת אותי להרבה מקומות. שניכם מדהימים ויחד הופכים את ההורים הכי טובים בעולם.

טאטה, עברת הרבה איתי ועם אבא, אני כל כך אסיר תודה בשבילך ואני אוהב אותך המון. סבא, תמיד היית נדיב איתי והשגחת עליי. אני אוהב אותך כל כך. לולו, עזרת לי מאוד עם שיעורי הבית שלי וטיפלת בי יפה.

אני מקווה שתזכו לראות את אלי. אני אומר לך את זה כי אני לא יכול לסבול ללכת לבית הספר יותר ואין דרך אחרת לא ללכת. בבקשה, אני מקווה שיום אחד תשנאו אותי קצת פחות. אני מבקשת שלא תתגרשו, אמא, ואבא, רק לראות אתכם ביחד ומאושרים, אני אהיה מאושר.

אני אתגעגע אליך ואני מקווה שיום אחד נתראה שוב בגן עדן. אז זה להתראות לנצח.

חתום על דייגו. עוד משהו, אני מקווה שתמצאי עבודה ממש בקרוב, טאטה."

דייגו גונזלס

כמה צעדים למניעת בריונות

אי אפשר לקרוא את השורות האלה בלי להתרגש, בלי להכניס את עצמך לנעלי ההורים ולחשוב על מה שהם בוודאי עוברים. זה באמת חשוב שנעלה את המודעות למציאות של בריונות בהתבסס על העקרונות הבאים:

  • עלינו לחנך את ילדינו לאינטליגנציה רגשית, אמפתיה, ולהתייחס ולכבד אחרים כפי שהיינו מתייחסים לעצמנו.
  • עלינו לדעת לזהות ולזהות התנהגות תוקפנית בכיתה, ברחוב ובבית ולדווח עליה.
  • חשוב לדעת כיצד לטפל בקורבנות מבלי להחריג אותם או לבודד אותם. אנחנו צריכים לדעת איך להציע להם אסטרטגיות התמודדות, לעזור להם לבנות הערכה עצמית ולהחזיר את ההתלהבות שלהם מהחיים, מהעתיד ומהחלומות שלהם.
  • עלינו להבין שבריונות לא מתרחשת רק בכיתות. בריונות עלולה להתרחש ברשתות חברתיות ובמקומות אחרים במרחב הווירטואלי שאליהם יש לילדים גישה.

אנו יודעים שההתאבדות הטרגית של דייגו לא תהיה האחרונה על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי. עם זאת, אנו מקווים שמספר ההרוגים יפחת משנה לשנה. כולנו יכולים להיות חלק מההישג הזה.